אבו מוח ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקים אשר לטענת התובעים נגרמו להם, בעקבות תקלות בקו בזק שברשותם.

התובעים מנהלים חנות תכשיטים בכפר קרע ולטענתם בחנות זו מותקנות מערכות אזעקה, התראה ומצלמות המתעדות כל תנועה בחנות ומחוצה לה, במהלך כל שעות היום והלילה. מערכות אלה, כך טוענים התובעים, כוללות חייגן אוטומטי אשר אמור לחייג אליהם בכל מצב שבו אחת מן המערכות מופעלת.

טענות התובעים בתביעתם מתייחסות לתקלות בקו, לרבות ניתוקו וניתוק קו האינטרנט ולנזקים שנגרמו להם עקב כך החל מיום 24.5.12 ולמשך 3 חודשים, ואלו הם:

א.חוסר יכולת להתעדכן באופן שוטף במחירי הזהב בבורסות העולם.

ב.חוסר יכולת להתעדכן בשערי מטבע חוץ.

ג.חוסר אפשרות לתצפת מרחוק על הנעשה בחנות.

ד.התראות שווא.

לטענת התובעים, בעקבות תקלות אלה הם נאלצו להתקין בביתם ובחנות ראוטר אלחוטי חלופי של חברת "אורנג'".

הנתבעת, המאשרת כי אכן עוד ביום 23.5.12 פנה אליה התובע והודיע על תקלה בקו, טוענת כי מדובר היה בתקלה שנגרמה כתוצאה מפגיעת רכב שזהותו אינה ידועה לה בעמוד בזק וכי לא היתה לה כל אפשרות לצפות תקלה שכזו. לכן, כך לטענת הנתבעת, מדובר במקרה של "גורם זר מתערב" המנתק את הקשר הסיבתי בינה לבין הנזקים שלטענת התובעים נגרמו להם.

על פי רישומי הנתבעת (נ/2) נמשכה התקלה מאז 23.5.12 בצהריים (13:45) ועד 12.6.12 אחר הצהריים (16:47) דהיינו במשך 19 ימים.

בכתב הגנתה, מוסיפה הנתבעת ומאשרת, בהגינותה, כי היו אצל התובעים תקלות נוספות לזו, אשר לטענתה, אשר לא נסתרה, טופלו בפרק זמן קצר.

הנטל להוכיח את התרשלות הנתבעת ואת הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך, מוטל על התובעים.

לכתב תביעתם, לא צרפו התובעים ראיה כלשהי וגם במהלך הדיון שהתקיים בפני, לא הוגשו מטעמם ראיות שכאלה. תובע 1 אישר כי יתכן שהתקלה ארכה זמן קצר יותר מזה שהוא טען לו בכתב התביעה ובעדותו בבית המשפט, והוא התקשה להשיב תשובות ברורות לשאלות נציגת הנתבעת ובית המשפט, בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לו בפועל.

גם לאחר שהסתיים הדיון וניתנה לתובע 1 ההזדמנות להמציא ראיות לתמיכת טענותיו, בכל הנוגע רכישת ראוטר של חברה חלופית אחרת, בתקופה הרלבנטית, הוא לא עשה כן.

מנגד, הציגה הנתבעת מסמכים (נ/1) המלמדים על החזרים יחסיים שקיבלו התובעים בחשבונות הבנק שלהם, בגין תקופת התקלה.

גם ההסבר שנמסר מטעם הנתבעת למקור התקלה, נשמע לי מתקבל על הדעת ולנוכח הוראות סעיפים 40 ו- 41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, הפוטרות אותה מאחריות לנזקים שלא נבעו מפעילות מכוונת או מרשלנות חמורה שלה ו/או של מי מעובדיה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לחייבה באלה.

התוצאה היא, אם כן, שאני מחליטה לדחות את התביעה.